הפרעות חרדה

רקע

הפרעות חרדה הן קבוצה של הפרעות נפשיות שאינן פסיכוטיות עם מאפיינים דומים: תחושת חרדה קבועה ברקע, והתקפי חרדה המופיעים מדי פעם.

ניתן להבדיל בין תגובת חרדה מצבית, שהיא תגובה מוגזמת למצבים הנחשבים למאיימים (כמו חרדת בחינות, פחד מג'וקים) ובין הפרעת חרדה כללית - המופיעה ללא גירוי חיצוני, או כתגובה לגירוי שאינו מעלה חרדות באופן נורמטיבי אצל רוב בני האדם. בהפרעות חרדה יש רכיב רגשי (פחדים), רכיב קוגניטיבי (חשש, פירושים למציאות וניסיון למצוא פתרונות להימנע מהאיום, מחשבות טורדניות שלא ניתן להיפטר מהן הקשורות לפחד) ורכיב גופני (דפיקות לב, הפרעות נשימה, הזעת יתר).

הסובלים מחרדה עושים מאמצים להימנע מפגישה עם גורמי החרדה או עם המקום בו מופיעה או הופיעה החרדה (לדוגמה, אנשים עם קלאסטרופוביה - פחד ממקומות סגורים - ימנעו מלהשתמש במעליות). מאמצים אלו עשויים לשבש את שגרת החיים.

 

התקף חרדה

התקף חרדה הוא כעין מנגנון אזעקה שמטרתו לגייס את האדם ל"מלחמה בסכנה". תחושת אימה רבת עצמה משתלטת על האדם. הגוף מגיב בתסמינים גופניים, שאמורים היו לסייע לנו בזמן סכנת אמת להלחם או לברוח במהירות: קצב הלב עולה, זרימת הדם מגיעה במהירות מהעור וממערכת העיכול אל השרירים, ואז חשים רעד, קור ועקצוץ בגפיים, ולעתים צורך לרוקן את מערכת העיכול על ידי הקאה או הרטבה; גופינו מפריש זיעה וכך הופך לחלק בכדי להקשות על האויב לאחוז בנו; הריאות דורשות יותר חמצן בשביל המאבק ולכן אנו חשים קוצר נשימה ומחנק. בזמני מצוקה אמיתיים מנגנון זה יעיל ואף מציל חיים, אך בזמנים שאין סכנה ממשית הוא משתק ומפחיד. התקף מופיע בד"כ כתוצאה מחשיפה ממשית לגורם המאיים, ולעתים  אף לחשיפה עקיפה כמו תמונה שלו.

מקבץ התסמינים של התקף חרדה עלול להחוות כמו התקף לב. חשוב לדעת כי הוא אינו מעיד על בעיה גופנית ממשית.

בין התקפי החרדה, הפחד מהתקף נוסף עלול לגרום להפרעת פאניקה- אוסף של התנהגויות שמטרתם למנוע את הישנות ההתקפים, התנהגויות אלו עשויות לשבש מאד את שיגרת החיים.

 

הגורמים להפרעות חרדה

ככל הנראה, לנטייה להגיב בהפרעת חרדה יש גורמים התנהגותיים נלמדים מהסביבה, וכאלו התלויים במבנה הנפש, כמו גם מרכיבים תורשתיים המתבטאים בפגישה עם  מצבי דחק או טראומה.

תורשה אינה מרכיב בלעדי. כדי לגדל ילד עם הזדמנות לבריאות נפשית חשוב לאפשר לו חיים בטוחים רגשית גופנית ונפשית, חיים שמחים,דמויות שניתן לסמוך עליהן, בית רגוע ונטול מתחים, ודרכי חינוך מתאימות.

גורמים סביבתיים וטראומתיים במיוחד מתקופת הילדות כאבדן משמעותי, יכולים להיות גורם מעודד להתפתחות של הפרעות חרדה, בהתאם לתנאי החיים והשפעות הסביבה.


טיפול

הטיפול הפסיכולוגי המומלץ במצבי חרדה הוא טיפול c.b.t - טיפול קוגניטיבי התנהגותי. קישור בלחיצה למה שכתבנו.בטיפול c.b.t נחשף המטופל בהדרגה לגורם מעורר החרדה, ולומד דרכי חשיבה להתמודדות עם הפחד.

במקרים של חרדה המשבשת את זרימת החיים, מומלץ לפנות בנוסף לפסיכיאטר שימליץ על טיפול תרופתי. הטיפול התרופתי  בהפרעות חרדה הוא בדרך כלל על ידי תרופות נוגדות דכאון. לעתים תרופות אלו אינן יעילות מספיק ויש להחליפן או להוסיף תרופות נוגדות חרדה. לתרופות נוגדות חרדה השפעה ממכרת. כלומר, השפעתן נחלשת עם הזמן ועל כן יש צורך להגביר את המינון במשך הזמן.

 

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית - OCD Obsessive Compulsive Disorder - הפרעה כפייתית טורדנית: ההפרעה מתבטאת בהתנהגות חזרתית מנטאלית, או פיזית שהאדם מרגיש שהוא חייב לעשות. זהו צורך כפייתי לחשוב מחשבות מסויימות, להיזכר בדימוי/חוויה מסויימת, לבצע פעולות בסיסיות מסויימות או לחזור על מילים מסויימות, מספר פעמים בכמה דקות בודדות. המחשבות הלא רצויות חוזרות ומטרידות, וכופות את עצמן על האדם בניגוד לרצונו, לפעמים למשך שעות. האובססיות הנפוצות קשורות לסטריליות ונקיון, לסדר נוקשה (חייבים שדברים יהיו מסודרים ומונחים באופן סימטרי מסוים), לטרדות וספקות מעניינים יומיומיים בסיסיים ושוליים, ולדחפים אגרסיביים (-אלימים) או יצריים.

הפרעה זו קשורה לרמות נמוכות של החומר סרוטונין במוח במקום הממונה על "מתן אישורים" לכך ש 'המשימה הושלמה וניתן לעבור הלאה למעשה הבא'. אנשים הסובלים מההפרעה 'נתקעים' באותה המחשבה או מעשה שוב ושוב, מאחר ולא קיבלו את תחושת האישור מהמוח שהפעולה התבצעה "כראוי".

ההתנהגות הכפייתית מהווה "פתרון" לא יעיל להפחתת המצוקה הנובעת מהמחשבות הטורדניות (אובססיות) או מתחושת ה"ספק" המקננת בפנים. היא עשויה להופיע בצורת טקס (קומפולסיה) חוזר נוקשה. כמו כן, ההתנהגות הכפייתית יכולה לנבוע מדחף בלתי נשלט שאינו נובע בהכרח ממחשבות טורדניות.

בדרך כלל ההתנהגות הכפייתית מצליחה להפחית מעט את החרדה, אך לאחר זמן קצר המחשבה הטורדנית חוזרת, ושוב יש צורך כפייתי בהתנהגות שתדכא את החרדה.

הסובלים מהפרעה זו אינם רוצים את המחשבות הללו, מבינים שהתנהגותם או מחשבותיהם אינם הגיוניים, אך אינם שולטים בהן. בהמשך עלולה להתפתח תחושת חוסר אונים ופחד מול המחשבה הטורדנית, שיובילו להימנעות מכל מה שעלול לעורר את תחושת חוסר השליטה.  הניסיונות להיפטר מהמחשבות הכפייתיות מפריעים באופן מובהק לתפקוד היומיומי, מייסרים ומתישים את המתמודד ואף גוזלים את זמנו. ההפרעה מתחילה סביב גילאי הילדות והנערות, אך עד קבלת אבחון וטיפול מתאים עוברות לעיתים מספר שנים אבודות, שמחמירות את ההפרעה. כתוצאה מכך, במקרים רבים מתפתחת תחלואה משנית של דכאון.

חרדה אובססיבית עשויה לבוא לידי ביטוי גם בתחום הדתי-רוחני, ולהתפרש בטעות כנובעת מיראת שמים. לעיתים, החמרה והקפדה יתרה על הלכות ועניינים שבקדושה, המלווה בתחושת לחץ קיצונית שכל מענה הלכתי לא מרגיע, יכולה להיות קשורה לocd.

הטיפול:

ההפרעה מופיעה ברמות שונות. ככל שהפגיעה בתפקוד חמורה יותר, מטרידה יותר, ומעוררת יותר חרדה, כך הצורך בטיפול גדל.

הטיפול המומלץ היום הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי- c.b.t  .  בטיפול זה מרגילים את המוח לחיות עם ספק ולוותר על ה"אישור", וכן לומדים להפחית חרדה ולשלוט בתסמיני ההפרעה - להימנע מהפעולות הטקסיות. בחלק מהמקרים יש צורך לשלב טיפול בתרופות המונעות את ספיגת הסרוטונין במרווח הבן תאי ובכך מעלות את רמת הסרוטנין במוח (תרופות נוגדות דכאון מקבוצת SSRI). יש לשים לב שטיפול תרופתי לכפייתיות מועיל רק במינון גבוה ולוקח זמן של כ-שלושה חודשים עד להשפעה הרצויה. הן הטיפול התרופתי, והן הקוגנטיבי התנהגותי מצליחים להקל על חיי החולה ולחולל שינויים לטובה. בשלב מתקדם יותר בטיפול המשולב, בהדרכת פסיכיאטר, ניתן להפחית בהדרגה איטית את הטיפול התרופתי ולהמשיך בטיפול ה c.b.t

 

שלא כמו כל אדם החווה רגעי ספק או חוסר וודאות בקשר, אדם הסובל מההפרעה עשוי לבדוק ללא הרף ולמשך שעות ביום את מערכת היחסים היציבה בה הוא נתון. מחשבות טורדניות מקבלות משמעות מוגזמת באופן המעורר מצוקה, ואף עשוי לגרום מצוקה אצל בן/בת הזוג. בכדי להרגיע את החרדה נוצר צורך כפייתי בחיפוש אישורים, שאלות בירור תכופות לאנשים קרובים, ועריכת בדיקות.

בדרך כלל תוכן האובססיה מתחלק ל2 תחומים:

נכונות הקשר - עיסוק יתר ברגשות שלו כלפי בן/בת הזוג, ומה רגשותיו של בן/בת הזוג כלפיו. "האם הקשר נכון?" נושא זה מעסיק אותו באופן אקטיבי ובכל סיטואציה עשוי לבחון מה מידת הקירבה ועוצמת הקשר.

מידת ההתאמה - קיים עיסוק תמידי במאפיינים השונים של בן/בת הזוג כמו מראה חיצוני, תכונות, התנהגות בחברה, עיסוק, מעמד ועוד. האדם עשוי להתמקד ללא הרף בדבר אותו הוא תופס כפגם, ואינו יכול לעצור בעצמו אפילו אם הוא מודע לכך שהפגם שולי או לא קיים. בתחום זה ההפרעה מתבטאת בצורך כפייתי לבחון בתמידות, לשקול חסרונות מול יתרונות, ולעסוק בהשוואה לאחרים.

 

 

הפרעות השייכות להפרעות חרדה. בהפרעות אלו פוחד האדם באופן מתמשך ולא הגיוני מחפץ, מקום או מצב. מפגש עם נשוא הפוביה מעלה חרדה עד למצב של התקפי פניקה. בדרך כלל עולה החרדה גם לפני המפגש כהכנה או ידיעה שזה עלול להתרחש.

פוביות מופיעות כמעט לגבי כל נושא, מצב או חפץ. הפוביות הנפוצות והידועות הן: פוביה חברתית (מפגש עם קהל), פוביה ממקומות סגורים – קלאוסטרופוביה (למשל: מעלית), פוביה ממקומות פתוחים ומרחבים  - אגורפוביה (אנשים נמנעים מלהגיע למקומות פתוחים ובמקרים חמורים אנשים אינם יוצאים כלל מן הבית), פוביות ממקומות גבוהים – אקרופוביה. פוביות מבעלי חיים כמו נחשים או עכבישים.

שלח עדכון או תגובה למנהלי האתר

what you search for

למידע אישי התקשרו:

02-6222188

בימים א’-ה’ 9:00-14:00

  • אודות מגן
  • צור קשר

המידע באתר הוא מידע כללי ואינו מידע מחייב. השימוש במידע המופיע באתר אינו תחליף לקבלת ייעוץ או טיפול מקצועי, רפואי, או אחר והסתמכות על האמור בו היא באחריות המשתמש בלבד.


  • כל הזכויות שמורות למגן - מרכז מידע לבריאות הנפש במגזר החרדי
  • רח’ ירמיהו 9 ירושלים
  • טלפון: 02-6222188